בדף הזה נדבר קצת על אוכל בקפריסין ובמיוחד על אוכל מסורתי בקפריסין. מסוגי האוכל אותו תמצאו בטברנות המקומיות. התרבות הקולינרית נוצרה משילוב של יוון והמזרח התיכון. אוכל בקפריסין יהייה תמיד מהטריים והזמינים ביותר. לרוב תוך שימוש במרכיבים מקומיים. הקפריסאים אוהבים לאכול טוב, נדיר שידלגו על ארוחה במהלך היום והאוכל גם מהווה חלק נכבד מכל אירוע חברתי ואפילו מקצועי בקפריסין. מאוד מקובל לסיים פגישות עסקיות עם הצעה לקפה, בירה או ארוחת צהריים ביחד. תמיד כדאי להענות להזמנה וכך לגלות מקומות חדשים, קצת פחות תיירותים, גם במחיר. ואם במקרה הזמינו אתכם אליהם הביתה, אל תהססו.
כאמור, הקפריסאים מאוד אוהבים את האוכל שלהם, אך חשוב מכך, הם אוהבים את הפן החברתי שמקורו בשיתוף וחוויה משותפת. הנורמה היא שמשפחות גדולות או קבוצות חברים אוכלות יחד בסופי שבוע, ומכאן הפופולריות של ארוחות meze המורכבות מפריטים רבים ושונים שכולם יכולים לחלוק ולאט. עוד סיבה לצורה זו של בילוי היא אפשרות השתייה, ואנחנו לא מתכוונים למים. כל עוד יש אוכל על השולחן, הבירה והאוזו זורמים להם בקצב שלעיתים מזכיר לנו את תרבות האלכוהול של חלקים צפוניים יותר באירופה.
שלום לכם ושמחים שקפצתם לבקר אותנו. אנחנו מוריה ואופיר וכתבנו את האתר הזה במו ידנו על מנת לעזור ולקדם את הצלחת הישראלים המגיעים לקפריסין למטרות שונות ועל הדרך גם להרוויח מעמל כפינו והשרות האיכותי אותו אנחנו מציעים לכם
בשל האקלים המצוין של קפריסין לאורך רוב השנה, מקובל להנות מהאפשרות לאכול בחוץ. בטברנות או בחצרות. באוויר הפתוח, תחת פרגולות הגפנים. במקרים מסוימים מלווה ארוחה שכזו במוזיקה קפריסאית מסורתית וריקודים אל תוך הלילה. מספיק להגיע ביום שישי לטברנות בפאפוס וסביבתה ולראות קפריסאים שמחים ורוקדים אל תוך שעות הלילה הקטנות.
אז אם אתם בפאפוס ורוצים להתרחק מעט מהעיר והטברנות שבה, תוכלו למצוא טברנות כמו Costas colony שבה כל שישי החל מסביבות תשע מתחיל להיות מאוד שמח. אין אפשרות להזמין מנות ספציפיות, זה יותר מה שהם קוראים Meze night. אומר, האוכל שזורם לכל השולחנות זהה ומה שמשתנה היא רק רמת האלכוהול. האוכל מלווה גם במוזיקה יוונית ולקראת חצות מתחילים האורחים לרקוד להם והשמחה גדולה. במסעדה הזו פגשתי את סטוורוס ובנו המפורסמים בקפריסין מהופעותיהן הבלתי נשכחות ב- Britain Got Talent. זה היה ערב מהמם ומהנה במיוחד. טברנות נוספות נמצאות באזור הכפרי שלנו. אחת מהן, מהאהובות עלינו נמצאת בכפר Letymbou. ונקראת, באופן מפתיע, Letymbou Tavern. תמיד מומלצת, תמיד טעימה וביום שישי גם מוזיקה והופעות. בניגוד לראשונה בה תמצאו רוב קפריסאי מוצק הרי שהשנייה פונה יותר לקהל האנגלי השופע באזור והחובב אוכל מסורתי בקפריסין. בשתיהן, אגב, כדאי להזמין מקום מראש אם מתכננים להגיע בערבי שישי.
גבינת החלומי היא ככל הנראה המוצר המפורסם ביותר בקפריסין, וכשמדברים על אוכל מסורתי בקפריסין מן הסתם היא מופיעה בראש הרשימה. אהובה עד מאוד במדינות רבות ברחבי אירופה, המזרח התיכון ואף בארה"ב. מידת המליחות שלה תלויה למעשה בזמן ששהתה במי המלח. לכן תמצאו במסעדות שונות דרגות מליחות שמשתנות באופן מהותי. יש גם חלומי יבשה לרכישה ובכל סופר תוכלו למצוא מגוון רב מגבינות אלו.
החלומי מיוצרת על ידי שילוב של תערובת חלב עיזים וחלב כבשים, בתהליך היצור הגבינה מושרית במי מלח. הייחוד שלה שהיא מיוצרת על יד אנזים ללא חיידקים המייצרים חומצות בתהליך, בזכות נקודת ההיתוך הגבוהה של החלומי ניתן לטגן או לצלות בגריל בקלות, מה שמסביר את הפופולריות שלה גם בתרבויות הגריל שמעבר לאוקיינוס
אמנם נקרא בשמות שונים אבל בתכל'ס מדובר בממולאים שאנחנו מכירים היטב מישראל.
Koupepia – עלי גפן ממולאים. מנה מאוד פרשית, משתמשים העלים הצעירים של הגפן ממלאים בתערובת מתובלת של בשר ואורז ומגישים טרי. ניתן לשלב עם יוגורט ולימון. מקובל בד"כ לאכלם בתחילת הארוחה.
Gemista – במקור, עגבניות ופלפלים ממולאים ומוכנסים לתנור אבל ניתן למצוא עוד סוגי ירקות אחרים מככבים במנות אלו.
הירקות ממולאים, לרוב במילוי בבשר טחון, אורז, בצל, עגבניות ותערובת עשבי תיבול. פה ושם תמצאו גם ממולאים צמחונים אבל לרוב זו אינה מנה צמחונית.
מה שאנחנו מכירים כשישליק. שיפודים של עוף, בקר, כבש ולרוב גם חתיכות בצל או עגבניה, נעשים על האש ומוגשים בפיתה או צלחת עם סלט וצ'יפס. בדיוק כמו בישראל.
הסובלקי נחשב כ- Fast food וניתן למצוא אותו כמעט בכל מסעדה או שיפודייה.
סובלקי זה בעצם סובלה קטנה. סיומת קי ביוונית אומרת קטן. בהמשך נדבר גם על סובלה.
בגלל שהסובלקי מורכב מחתיכות בשר קטנות הרי שהוא מתייבש בקלות ולא פעם זה בדיוק מה שקורה. למעשה ולדעתי (ביחיד הפעם כי מוריה צמחונית) בישראל רמת השיפודיות גבוהה יותר מאשר בקפריסין.
אי אפשר לדבר על אוכל בקפריסין ללא להזכיר את הסובלה אחותו הגדולה של הסובלקי אך שונה בטעמה, ומשך הכנתה. הסובלה כוללת נתחי בשר גדולים שנצלו במשך זמן רב על שיפוד (בד"כ יותר מאחד) מעל גריל פחם, שנקרא פוקו ביוונית.
בקפריסין מאוד נפוץ, לשימוש ביתי, מנגל קטן יחסית עליו שלושה שיפודים בגבהים שונים המסתובבים ע"י מנוע. השיפודים האלו מסתובבים יחסית מהר כדי שהשמן ינטוף פחות וישמש בעצם לצליית הבשר מעבר לצלייתו הרגילה מחום הגחלים שמתחת.
הבשר הוא נתחים גדולים של בשר חזיר, כבש או עוף. אוכל זה נתפס כמנת הבשר המועדפת במטבח הקפריסאי. מקובל מאוד שקבוצה של חברים מתכנסת לסובלה, תוך כדי שתיית בירה, נשנושים ופטפוטים. ארוחה כזו נמשכת שעות לעיתים והבשר עצמו מוכן כשעתיים לפחות מהתחלת צלייתו. בנוסף לבשר ולאלכוהול מוגשים גם ורסיה כלשהי של תפוחי אדמה ומגוון סלטים.
Kleftiko – אוכל מסורתי בקפריסין בשיטת ההכנה מיוחדת. ולכן בתמונה אתם רואים תנור שכזה. יש תנורים מסורתים יותר שבנויים מאבן אבל דורשים התעסקות רבה יותר. הקלפטיקו הוא מנת בשר בצליה איטית ללא אש. בדיוק כפי שהבדואים בישראל מכינים מדפונה קבור מתחת לגחלים, גם בקפריסין פועלים באותו העיקרון. ימי המדורות כבר עברו אבל יש תנורים מיוחדים להכנת קלפטיקו (כמו בתמונה) שלאחר שמדליקים האש ומייצרים הגחלים מכניסים פנימה את הבשר בכלי או עטוף בנייר כסף ואוטמים התנור. האש כובה בשל החוסר באוויר אבל הגחלים ממשיכות להאכל ומייצרות את החום הנדרש לצליית הבשר. בד"כ מדובר על תהליך של מספר שעות והבשר יוצא רך ועסיסי. מראש משתמשים בבשר כבש שאחוזי שומן גבוהים שימנעו התייבשות. משרים אותו קודם לכן ביין או נוזלים אחרים בתוספת תיבול בעלי דפנה, אורגנו ועוד. בסיום הצלייה מוגש הבשר עם תפוחי אדמה, סלט ויוגורט.
מקור השם המשוער הוא מחבורת היוונים שנלחמו בכיבוש העותומני במאה ה- 14 והלאה. קבוצה זו נקראה Klephts וכך הם היו מכינים את הבשר מחיות שגנבו או סתם כדי לא למשוך תשומת לב לעשן. מן הסתם המילה כבר השתרשה במונחים שאנו מכירים, כמו קלפטומניה.
עוד מנה בשרית אהובה במטבח הקפריסאי, הסטיפאדו הוא תבשיל בשר בקר שבניגוד לקלפטיקו מבושל בסיר לאט ועל אש קטנה במשך מספר שעות. בעונת הציד ניתן למצוא במסעדות סטיפאדו גם מבשר ארנבת.
הסטיפאדו הקלאסי מבושל עם יין, חומץ ובצלים (המון בצלים), מקלות קינמון וציפורן ומוגש עם אורז או תפוחי אדמה במגוון צורות. די מקביל לגולאש ושאר מתכנוי הקדירה המכילים בשר שאנו מכירים.
כנראה שאופן הבישול הזה שאופייני דווקא למדינות צפוניות יותר כאוכל "מנחם" חם ומשביע הגיע לקפריסין עם הגעת השלטון הונציאני במאה ה- 15.
בנוסף לסטיפאדו יש מאכל נוסף שנקרא Tava שעובד על אותו עיקרון רק בד"כ משתמשים בו בבשר כבש במקום בקר ובאפייה בתנור במקום סיר על האש .
Kolokithkia me auga זה שם המנה והתרגום שלה הוא בעצם קישוא עם ביצה. בכל מקום שתגיעו ותגידו שאתם צמחונים המנה הזו תהייה בין הראשונות שיציעו לכם.
מנה זו , אם לא מזמינים אותה במיוחד מגיעה יחד עם הרבה מזטים אחרים בארוחות Meze. מורכבת מקישואים מטוגנים בשמן זית עם ביצים מקושקשות ומתובלת בעיקר במלח. מרבית המסעדות המסורתיות מגישות את המנה הזאת והיא נחשבת למנה פשוטה מאוד ומקומית.
אין לי ספק שבאיזשהו מקום מישהו או מישהי מכינים את המנה הזו באופן טעים ופחות ספוג בשמן. אישית טרם נתקלתי בהם.
Makaronia tou fournou – שם המנה שהוא פירוש ישיר למה שיש בה. מעין ורסיה בשרית של Macaroni and cheese. לרוב תפגשו בה כאן כ- פסטיצ"יו. שמה ביוון.
הגרסה הקפריסאית שונה בזכות השימוש בגבינת החלומי, כאשרמפוזרת מעליה נענע יבשה. המנה מורכבת מצינורות פסטה גדולים, רוטב בשמל ובשר טחון מבושל עם עגבניות.
לרוב מפזרים פתיתי גבינה דקים על החלק העליון כדי לתת לה מראה שזוף ופריך בעת אפייתה בתנור.
מוגשת כמנה עיקרית עם סלט לרוב. לפעמים טעימה ממש ולפעמים פחות.
Louvi – זוהי מנה ראשונה בכל מטבח בקפריסין, מנה פשוטה ובריאה המורכבת בעיקר מלוביה, מנגולד קצוץ, עשבי תיבול, שמן, מלח ולימון. הלוביה דלה בשומן בעודה עשירה בפחמימות ובחלבון, עמידה גם בחום קיצוני זמינה גם בשנות בצורת.
מבשלים הלוביה עד שמתרככת ואז מוסיפים המנגולד, שמן זית ולימון. ולבסוף ניתן לפזר עשבי תיבול קצוצים ומתבלים.
Sheftalia – אמנם אוכל מסורתי בקפריסין אבל יהייה מאוד מוכר לכם ויזכיר הקבב שאתם מכירים מישראל רק שעשוי בשיטה אחרת. כשתחפשו את השפטליה תראו שהיא מוגדרת כנקניקיה אבל זה רק בשל צורת ההכנה. כשתגיע לשלולחן זה יראה בדיוק כמו קבב.
זו מנה מהטעימות ובפאפוס יש שניים-שלושה מקומות מומלצים לאלו שרוצים לטעום. ככה או ככה היא תככב בכל Meze שתאכלו וגם כשתראו בתפריט אופציה שנקראית Mixed grill תקבלו שפטליה כאחת ממנות הבשר.
Lountza – נתח מבשר חזיר שמושרה במרינדה, מיובש ואז מוכנס למעשנת המופעלת עם כל מיני עצים ועשבים ארומטים. לפעמים נמכר מיד אחרי העישון ולעיתים עובר עוד תהליך ישון.
כמו בתמונה, רוב המסעדות מגישות את הלונטזה ביחד עם החלומי. אם אתם צימחונים בקשו במפורש צלחת נפרדת לחלומי שלכם. אוכל בקפריסין אינו פונה לצמחונים ביננו אבל המצב משתפר לאיטו.
גם בהרבה מהכריכים המוכנים תמצאו את הלונטזה, שוב עם חלומי במקרים רבים
Musaka – מוגשת כמו שאנחנו מכירים מישראל . שכבות בשר חצילים ותפוחי אדמה לרוב. בנוסף רוטב בשמל, תבלון, שמן זית והכל נכנס לתנור.
בהרבה מסעדות בקפריסין תוכלו להזמין גם מוסקה צמחונית, פתרון מעולה למנה חמה ומנחמת גם לצימחונים.
אחד מהמתוקים הכי טעימים שיש. בתנאי שהם טריים כמובן. בחגיגות הכפרים באזור שלנו אפשר למצוא תמיד את הנשים הקפריסאיות שמכינות אותם מול עיניכם ומגישות אותם חמים, אבל לא חמים מדי.
פריך קראנ'ץ מושלם מבחוץ ומתוק נעים בפנים. לגמרי שווה. בד"כ מטוגנים פעמיים ואז מוטבלים בדבש. והכי טעימים הם אלו שאין בהם תוספות סוכר.
מעין ג'לי ענבים שמופק מסורתית בחודשי הסתיו שהענבים נמצאים בשפע ובזול. התהליך ארוך יחסית ומורכב ממספר שלבים של בישול מעין רסק ענבים כולל מיץ, קליפה וגרעינים עם קמח. תוך כדי הבישול מוסיפים לתערובת מי ורדים וקינמון ובוחשים עד שמקבלים את הג'לי המוצק. מוסיפים גם שקדים ואגוזים, מעבירים לכלים מקררים ואוכלים.
ניתן לאכול חם אבל בד"כ מחכים שיתקרר. שומרים במקרר כי מתקלקל בקלות.
ניתן להכין באופן דומה ממתק נוסף שנקרא Sujuk. התהליך דומה רק שפה מוסיפים עמילן ודבש. כשהעיסה מתמצקת לה טובלים בתוכה אגוזים או שקדים הקשורים במעין חוט ואז תולים ליבוש במקום מוצל כפי שרואים בתמונה. מניחים להתיבש וחותכים לפי הצורך. ניתן למצוא כאלו בכל רחבי קפריסין.
בדיוק כמו ישראל גם קפריסין עברה תקופה של שלטון עותומני שהשאיר אחריו גם את הבקלוואה שאנחנו כישראלים מכירים היטב.
שכבות של עלי פילו ממולאות באגוזים, שקדים או פיסטוקים טחונים.
את המאפה הזה ממתיקים בסירופ מי סוכר, דבש ומי ורדים.
כשטריה ולא ספוגה בסוכר, הבקלוואה היא אחד המתוקים הטעימים שיש ובקפריסין תמצאו אותה מוגשת עם הקפה בסוף הארוחה.
אם אתם מתעניינים בקפריסין אתם מוזמנים גם להכנס לדף שאלות ותשובות על לקפריסין שהכנו עבורכם. מקווים שתאהבו