כלכלת קפריסין

תקופת הקורונה (COVID-19) משפיעה על כלכלת קפריסין בשל תקופת חוסר וודאות בכל העולם, הכלכלה בקפריסין נפגעה במיוחד בהיות התיירות מרכיב חשוב בכלכלתה. שוק הנדל”ן הקפריסאי נפגע כמו כולם אבל קפריסין עצמה נפגעה מעט מאוד מוירוס הקורונה וכבר פתחה את מרבית ענפי המשק. בין קפריסין לישראל מתקיימים מגעים מתקדמים להגדרת אזור ירוק משותף ותכנון חזרה של תיירים ישראלים לפאפוס כבר במהלך חודש יולי. אין ספק שקפריסין בהיותה היעד התירותי הסמוך לישראל תרוויח מהבעיתיות שבטיסות ארוכות ותהנה מהגעת ישראלים רבים אליה תיירים ומשקיעי נדל”ן כאחד.

צמיחת כלכלת קפריסין ממשיכה לעלות מעבר לכל הציפיות. כאחת מכלכלות גוש האירו הצומחות במהירות. סדר העדיפות של המדינה משתנה כעת להבטחת המשך הצמיחה על ידי שיפור היעילות, יישום רפורמות וחיזוק אמון המשקיעים.

כלכלת קפריסין נמצאת במגמת צמיחה מתמשכת בשנים האחרונות עם ענפי מפתח פורחים, השקעות זרות שזורמות אליה, פרויקטים בהיקף גדול וצינור גז טבעי בדרך. מדינת האיחוד האירופי הקטנה (קפריסין) הצליחה יותר מהציפיות הבינלאומיות וביססה את מעמדה ככלכלה עצמאית ומשגשגת.
הכלכלה בקפריסין התאוששה במהירות יחסית לאחר המשבר הפיננסי ב- 2012  – 2013 וזאת בזכות רפורמות נוקשות ומשמעותיות שהביאו לבנייה מחדש וגיוון בכלכלה הקפריסאית.
בראש סדר העדיפות של ממשלת קפריסין נמצאת השמירה על היתרון התחרותי שלה וגישה פרו-עסקית נחושה שמטרתה להמשיך ולעודד את הכוחות היצרניים של הכלכלה. פעולות אלו נועדו כדי להשיג את חזון הממשל, מדינה מונעת טכנולוגיות המתמקדת בחדשנות.

שתפו בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

קצת עובדות על הכלכלה בקפריסין

קפריסין קיבלה עצמאות מבריטניה בשנת 1960, הפכה לחברה באיחוד האירופאי בשנת 2004, אימצה את האירו כמטבע הלאומי שלו בשנת 2008 ונרשמה על ידי קרן המטבע הבינלאומית כאחת מ -31 הכלכלות המתקדמות בעולם בשנת 2016. לאורך כל תולדותיה, חוותה כלכלת קפריסין זעזועים חיצוניים שלאחריהם התחדשות מדהימה. הפלישה הטורקית בשנת 1974 וכיבוש צפון האי הביאו לכיווץ חד של התוצר הלאומי. 16.9% ירידה בשנת 1974 ו -19% נוספים  ב -1975. אולם עבודה קשה ומשותפת הובילה לחזרה מהירה של המשק לצמיחה של 18.2% ב -1976 ו -15.8% ב -1977, ואחריה תקופה ללא הפרעה של צמיחה נאה שנמשכה ברצף למעלה משלושים שנה.
מאז קבלת עצמאותה עברה הכלכלה בקפריסין כמה וכמה שינויים. מיצואנית של מינרלים ומוצרים חקלאיים בשנות ה ’60 ותחילת ה ’70. עברה להיות יצואנית של מוצרים תעשייתיים מסוף שנות ה ’70 ועד תחילת שנות ה ’80. ומאז גדלה  למרכז תיירותי ועסקי הנותן שירותים בינלאומיים.

כלכלת קפריסין עברה שינוי נוסף בשנת 2013, כאשר בעיצומו של משבר החוב של גוש האירו בו התמוטטה כלכלת יוון, הפכה קפריסין, שהחזיקה באותה עת אגרות חוב יווניות רבות למדינה החמישית באיחוד האירופי המבקשת חבילת סיוע כספי מהנציבות האירופית (EC), הבנק המרכזי האירופי (ECB) והאיחוד האירופי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) – הידועים ביחד בשם הטרויקה. קפריסין התאוששה במהירות בזכות עסקת החילוץ בסך 10 מיליארד אירו. עסקה זו כללה החלטה שנויה במחלוקת וחסרת תקדים של האיחוד האירופאי, לפגוע בפיקדונות בבנקים המקומיים, אומר שבפעם הראשונה השתתפו אזרחי המדינה ומשקיעים זרים בחילוצה מהמשבר. 

קפריסין יצאה מהתוכנית בתחילת מרץ 2016, לאחר שגייסה רק 7.2 מיליארד אירו מתוך 10 מיליארד האירו שהיו זמינים לה וקצצה את יחס החוב לתוצר שלה אל מתחת ל 100% בשנת 2017.

כלכלת קפריסין - תחזית חיובית

ארגון מחדש של המשק ושיקום אמינות הבנקים בקפריסין הייתה בראש סדר העדיפויות – ואכן, ההתאוששות הכלכלית במדינה הייתה מהירה יותר מהצפוי.
בשנת 2018 Standard & Poor’s וגם Fitch קבעו את רמת דירוג האשראי של קפריסין ל BBB עבור חוב ממשלתי ארוך טווח ובכך הכירו בחוסנה הכלכלי של המדינה, בהצלחת מהלך ייצוב המערכת הבנקאית ואימוץ תחזית הצמיחה הגבוהה אשר צפתה קרן המטבע הבינלאומית. צמיחה העולה על 3% שנתי עד 2020. 

הממשלה ניצלה את השיפור בדירוג האשראי כדי לשפר את פרופיל החוב שלה, על ידי  הנפקת אגרות חוב זולות יותר ולזמן ארוך יותר. בהנפקת אגרות החוב ל 30 שנה שהוצעה באפריל 2019 היה הביקוש פי 12 מההיצע, תוצאות הנפקה זו מדגישות את אמינות ויציבות כלכלת קפריסין בעיני המשקיעים הבינלאומיים המרכזיים.

למה אנחנו?

כשרוצים לרכוש נדל”ן במדינה זרה כדאי מאוד להעזר במישהו בעל נסיון, ידע ורשת קשרים מסועפת. אפשר גם אחרת, כמובן. אם יש לכם הזמן, האמצעים והסבלנות

Read More »

מעונינים לשמוע עוד?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

2018 מהווה שנה משמעותית בהתמודדות עם נזקי המשבר הכלכלי ב 2013. הלוואות שפירעונן מוטל בספק הופחתו לחצי, וצנחו ל -20 מיליארד אירו ופעולות נוספות כללו מכירת בנק הקו-אופ  לבנק ההלני וסיוע המדינה לבנקים לטיפול ממוקד בשאר החובות הבעייתיים. כמו כן הוצגה תכנית ממשלתית חדשה לתמיכה בלווים אשר יועדה לסייע להם להחזיר את חובם. פעולות אלו שיפרו את מעמדה של כלכלת קפריסין כחלק מהגוש האירופי.

ביולי 2018 חקקה ממשלת קפריסין מערך חוקתי רחב אשר חיזק באופן משמעותי את המסגרת החוקתית להתמודד עם הלוואות שאינן נפרעות. יש לציין שעוד לפני חוקים אלו, הציגה קפריסין את השיפור היחסי המהיר ביותר באיחוד האירופאי.

הכלכלה בקפריסין נתמכה גם ע”י הבנקים שגייסו בהצלחה הון פרטי ושמרו על יחס הון עצמי גבוה מאז המשבר ב 2013 וקבלת הערבויות מהאיחוד האירופי. המגזר הבנקאי ניצל את תכנית הפיקוח והרפורמה הקשה בשנים 2013-16 במלואה כדי לתקן חולשות מהותיות במערכת הפיננסית.

לאחר שהשילו מעליהם חלק גדול מהלוואות שלא נפרעות והרחיבו את מתן ההלוואות החדשות, צפויים הבנקים הקפריסאיים לדווח על רווחיות באופן עקבי החל מ 2019 .

התרחבות מהירה של כלכלת קפריסין

כלכלת קפריסין התרחבה במהירות, עם שיעורי צמיחה גבוהים. בממוצע 4.4% לשנה בשנים 2015-18. האי היה בין חמשת  המדינות המובילות האיחוד האירו בשנת 2018, עם קצב צמיחה מרשים של 3.9%, לעומת ממוצע האיחוד שעמד על 1.9% בלבד. האיחוד צפה לקפריסין קצב צמיחה של 3.1% בשנת 2019 (בפועל על פי הנתונים של שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2019 צפוי להיות 3%)  ו- 2.7% בשנת 2020.

הצמיחה המואצת מונעת הן על ידי הביקוש הפרטי, שנגרם כתוצאה מגידול בתעסוקה, והן מהמגזר התיירות המורחב והמשודרג לאחר ארבע שנות שיא בכניסות תיירים.
האבטלה נמצאת במגמת ירידה ואף צפויה להמשיך לרדת. שיעור האבטלה השנתי ירד משיאו בשנת 2014 מ 16.1% ל -8% בשנת 2018 – ו -6.9% באפריל 2019. אבטלת הצעירים ממשיכה להיות אתגר למדינה אך צנחה מהשיא של 38.7% בשנת 2013 ל -19.3% ברבעון הרביעי של 2018, בזכות כלכלה מתרחבת ומגוון תכניות הכשרה ותמיכה ממשלתיות.

יותר ממחצית מכלל מסחר הסחורות בקפריסין מתבצע עם האיחוד האירופי, המדינה השיגה תוצאות מרשימות בשנים האחרונות בענף ייצוא השירותים שצמח ל 10 מיליארד אירו בשנת 2018 מ- 8.1 מיליארד אירו בשנת 2014.  הסחורות מתוצרת מקומית צמחו ל – € 1.6 מיליארד בשנת 2018 לעומת  -735 מיליון אירו בשנת 2014. הייצוא העיקרי של קפריסין נעשה ליוון ובריטניה. יצוא של מוצרים תעשייתיים, מוצרים פרמצבטיים ומוצרי מזון גולמיים ותעשייתיים.

קפריסין מייבאת בעיקר מיוון, בריטניה ואיטליה, אנרגיה, מכונות, כימיקלים, כלי רכב, וברזל ופלדה הם עיקרי מוצרי היבוא.
הכלכלה בקפריסין היא כלכלת משק קטנה ופתוחה שתלויה ביבוא מוצרים רבים. לכן נמצא המאזן המסחרי של בקפריסין בגירעון באופן מסורתי. לעומת זאת בענף השירותים נמצאת קפריסין בעודף.

לאחר יציאת הכלכלה בקפריסין מהמיתון בשנים 2013-14, צמחו ההשקעות הזרות הישירות בקפריסין מ 7.4 מיליארד אירו בשנת 2015, ל – 9.8 מיליארד אירו בשנת 2017. העלייה הנמשכת בהשקעות הזרות נתמכת במגוון יוזמות ממשלתיות חדשות המתבצעות ומושכות משקיעים להשתתף בפיתוח רחב היקף של האי. לדוגמא המרינה באיה נאפה שכל משקיע זר בה, זוכה בהקלות במע”מ.

הכלכלה בקפריסין לוחצת ידיים

מעונינים לשמוע עוד?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הכלכלה בקפריסין אספקטים מיסויים

מדיניות המס של השנים האחרונות שיפרה עוד יותר את האופי המקיף והשקוף של מערכת המס הקפריסאית. האמצעים החדשים, המתואמים באופן מלא עם הוראות האיחוד האירופי, תומכים בקידום פיתוח כלכלי על ידי עידוד הכנסת הון עצמי חדש כחלופה ללקיחת הלוואות. עידוד הקמת עסקים על ידי הצעת הטבות מס כולל לאזרחים שאינם מתגוררים בקפריסין.

בשנים האחרונות הוכנסו הקלות מס משמעותיות לחברות בעלות קניין רוחני, פטנטים טכנולוגיים והפקת סרטים. הקלות אלה מיועדות למשיכת חברות בינלאומיות, כאלו המבקשות לעסוק בכך באזור EMEA אירופה, המזרח התיכון ואפריקה.

כלכלת קפריסין מגמות חדשות והתאמה לשינויים

ניתן לראות שממשלת קפריסין פועלת ללא לאות כדי לקדם את הכלכלה הקטנה של האי ולהתאימה לשוק החופשי המתפתח פעולות אלו מסייעות לתחזית החיובית לטווח הארוך ממנה נהנית כלכלת קפריסין. קפריסין מקדמת את עצמה כשער עסקי בין אירופה, אסיה, המזרח התיכון ואפריקה ונהנית מנגישות בשל פעולתן הרבה של חברות הלאו קוסט הטסות אל האי ממגוון רחב של יעדים בסביבה ובאירופה.

הכלכלה בקפריסין נשענת על אוכלוסיית האי המשכילה והדוברת אנגלית ברובה המכריע, חברותה באיחוד האירופי, תשתיות המידע והטכנולוגיה, התקשורת המצוינות והסביבה הנוחה לעסקים ממשיכות למשוך חברות והשקעות בינלאומיות – כולל לסיוע בניצול עתודות הגז הטבעי המשמעותיות במימיה.

הקמת חברות, תכנון מס, נאמנויות, סחר במט”ח וניהול קרנות הם המגזרים החזקים בתעשיית השירותים העסקיים, מעודדים על ידי רשת של אמנות מיסים עם מעל 60 מדינות (לא כולל ישראל) ומערכת משפט המבוססת על מערכת המשפט האנגלי.

הקמת חברת אחזקה בקפריסין הינו מכשיר עבור חברות זרות לנתב את השקעותיהן לשווקי מפתח דרך האי. מספר החברות החדשות עולה באופן עקבי מאז 2014.

בשנת 2018 מינתה קפריסין סגן שר ספנות ייעודי והיא מסווגת בעשיריה הראשונה של ציי הסוחר בעולם והשלישי בגודלו באיחוד האירופאי.

ענף התיירות מציג צמיחה קבועה כאשר שנת 2018 הייתה שנת שיא רביעית רצופה במספר כניסות התיירים למדינה. שדרוג ענף התיירות מהווה אחד הגורמים לצמיחה המואצת ותורם כ- 13% לתמ”ג. מתוך הכרה בחשיבותו של המגזר, מינתה הממשלה סגן שר תיירות מיוחד בשנת 2019. שוב, ניתן להיווכח שממשלת קפריסין פועלת נמרצות להתאים עצמה למצב ולאפשר סביבת השקעה אידאלית עבור משקיעים זרים.

ענף הבנייה צמח גם הוא בשנים 2016-2018 כ -23% בממוצע.

מקור צמיחה חדש משמעותי צפוי בעקבות גילוי עתודות הגז הטבעי באזורה. לקפריסין תכניות שאפתניות להפוך למוקד אנרגיה אזורי במרכז הים התיכון, ולאפשר ייצואו לשווקים אירופיים ומזרח  אסייתיים. קפריסין ממשיכה לקדם מספר פרויקטים גדולים על מנת להרחיב את ענף התיירות שלה.

פיתוחים אלו כוללים הקמת קזינו יוקרתי בלימסול שהחל לפעול בשנת 2018, סביב הקזינו הולך ומוקם אתר נופש מרהיב שיהיה פעיל לחלוטין בשנת 2021, הצפי הוא שבעקבות פרויקט זה בלבד יגיעו כ – 500 אלף תיירים בשנה. בנוסף יפתחו בקרוב בתי קזינו קטנים יותר, בפאפוס, לרנקה וניקוסיה.

בלימסול הושלמה הקמתו של מתחם המרינה , המרינה באיה נאפה נמצאת בתהליכי בנייה והבאה בתור הינה המרינה בפאפוס שתכלול גם נמל מים עמוקים.

קפריסין יודעת גם לבצע הפרטה, שירותים רבים בנמל לימסול הופרטו בשנת 2016, ובעתיד צפויה הפרטה נוספת של ספקית התקשורת הגדולה במדינה CYTA.

בשנים האחרונות האינפלציה יציבה ועומדת על כ 1% וכרגע מטרת הממשלה להבטיח את שעורי הצמיחה של 2015-18.

סיכום בסיפור

לסיכום אנו רוצים לספר סיפור קטן עכשווי המדגים את האופי בו פועלת ממשלת קפריסין, כידוע חיים בקפריסין מספר עשרות אלפי אנגלים, לאור המהומה שנוצרה סביב יציאתה הצפויה של אנגליה מהאיחוד האירופי נשאלה השאלה מה יהיה בדבר זכויותיהם של האנגלים החיים באי, תוך זמן קצר התכנסה ממשלת קפריסין והעבירה חקיקה השומרת על זכויותיהם של האנגליים החיים בה גם אם תצא אנגליה מהאיחוד האירופי, כך מתנהגת ממשלת קפריסין לאוכלוסייה האנגלית החשובה להם במטרה להשאירם על האי ולקדם הגעתם של רבים אחרים.

סיפור זה מדגים את גמישותו של הממשל, יכולתו להגיב לשינויים בזמן אמת וברצונו לקדם את קפריסין כמרכז בינלאומי מוביל שימשוך משקיעים זרים רבים.

עניין אתכם? חושבים שיעניין אחרים? מוזמנים בשמחה (ואפילו נודה לכם) לשתף הכתבה בפייסבוק, וואטצאפ או מייל. 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

לפרטים נוספים אנא השאירו פנייתכם

וניצור אתכם קשר בהקדם

טלפון : 052-445-5128

אימייל: omroads@gmail.com

אתר: omroads.com