קפריסין הטורקית

או צפון קפריסין הכבושה

קפריסין הטורקית הוא מושג ששמענו הרבה במהלך השנים בהן אנו מתגוררים בקפריסין ופניות בענייני נדל”ן בקפריסין הטורקית מגיעות. הרבה פניות שנבעו מכל מיני פרסומים שהופיעו ברשת. פרסומים שהבטיחו נכסים חלומים במחירים מפתים. פעם אחר פעם סירבנו בנימוס גם להצעות להיות בצד הקונה וגם להצעות להיות בצד המוכר.

אז למה אנחנו לא פועלים בצפון קפריסין הכבושה או קפריסין הטורקית כפי שמכנים חלק זה של קפריסין בטעות?

התשובה הקצרה היא כי זה לא מתאים לנו. לתשובה הארוכה… אתם מוזמנים להכנס לכתבה. קצת היסטוריה מעניינת, מתקופות שונות שחשובה להבנת המצב הנוכחי.

נשמח לשיתופים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

קפריסין הטורקית - היסטוריה ישנה

נמנע משיעורי היסטוריה באיך נוצרה קפריסין הטורקית. אפשר לקרוא על זה הרבה. אבל כמה עובדות היסטוריות פשוטות נצטרך לדעת כדי להבין את הסיפור כולו. אז אם נתחיל מהעבר הרחוק, הרי שקפריסין נשלטה ע”י הטורקים משנת 1571 עד 1878. כבר באותה תקופה אכלסו את האי קפריסאים ממוצא יווני וקפריסאים ממוצא טורקי ותחת השלטון הטורקי הם הסתדרו מעולה ביחד. במהלך המאה ה 19 החליטו הטורקים בעצמם שהם יכולים לסחור בקפריסין וניסו להעביר את האי לידי האנגלים. מספר פעמים סרבו הבריטים בנימוס עד שהסכימו לקבל את ניהול האי מידי הטורקים.

למה שירצו הטורקים למסור את האי שאז בהחלט היה יכול להקרא קפריסין הטורקית לידי האנגלים? בתחילה, כי הם רצו עזרה והגנה מפני הרוסים שבאותם ימים ניהלו איתם הטורקים מלחמה נוספת. לאחר שהפסידו בה ביקשו הטורקים את תמיכת האנגלים בקונגרס ברלין שנערך לאחר המלחמה. בקונגרס השתתפו כל מעצמות אירופה ובו נידונו הסדרי הגבולות החדשים שלאחר המלחמה, בעיקר באזור הבלקן. 

כנראה שהבריטים אז, כמו היום, לא ממש התעניינו בגורל הטורקיים אבל מאוד התעניינו בהודו,  אז המושבה הבריטית העשירה והגדולה ביותר. רצה המקרה ובדיוק באותה התקופה נפתחה תעלת סואץ שהיוותה את הקשר הימי המהיר ביותר בין אירופה לאפריקה ואסיה, אומר הדרך הקצרה להודו. בן רגע הפכה קפריסין למקום איסטרטגי ראשון במעלה עבור האימפריה הבריטית.

תחילת השלטון הבריטי בקפריסין

כך נחתם הסכם סודי בין הטורקים לבריטים בו נקבע גורלו של האי. בגדול הוסכם שהאנגלים ישלטו בקפריסין, ינהלו אותה וישלמו מס שנתי לטורקים שיגיע מיכולת היצור של קפריסין. ההסכם תפס ופעל עד שהגיעה שנת 1914 בה מצאו עצמם הבריטים והטורקים בשני צידי המתרס של מלחמת העולם הראשונה. הסכם קפריסין בוטל וקפריסין הטורקית הפכה לקפריסין האנגלית.

משנת 1914 עד 1925 הוגדרה קפריסין שטח כבוש. ובשנת 1925 הוכרז האי כמושבה בריטית וכך נשאר עד ל 1960 בה קיבלה קפריסין את עצמאותה. בצד הטורקי באותן השנים הייתה התעוררות לאומנית ניכרת והסכם קפריסין הוכרז כלא חוקי. הטורקים התכחשו לו לחלוטין וחידשו את תביעתם לשליטה על האי.

מיסים בקפריסין

מיסים בקפריסין

מיסים בקפריסין – קודם כל קצת רקע טבלאות עם מספרים תקבלו בהמשך אבל קודם בואו נבין קצת יותר את ההגיון הקפריסאי. זה כדאי ועוזר מאוד

Read More »
מפת קפריסין כשהדגל התורכי מכסה את צפון קפריסין הנקראית בטעות קפריסין התורכית

קפריסין הטורקית - הסטוריה חדשה

הבריטים שלטו באי די בנחת עד שנת 1955 בה החלו פעולות התנגדות קפריסאיות מצד תנועה מיליטנטית לאומנית שנקראה EOKA. למעשה ניסתה התנועה להוביל למהלך פוליטי שבמסגרתו תתאחד קפריסין עם יוון ולא שאפה להביא לעצמאות האי. 

ארגון זה, מן הסתם, היה מורכב כולו מקפריסאים ממוצא יווני. פעולותיו שהיו פופולאריות מאוד בקרב אלו עוררו התנגדות מצד הקפריסאים ממוצא טורקי שממילא לא רצו באיחוד עם יוון. התנגשות זו הובילה לחיים פחות הרמונים בין הקהילות שהרכיבו את אוכלוסיית קפריסין.

 כך האופן מוזר משהו קיבלה קפריסין את עצמאותה. כמדינה דו לאומית שנוצרה כהצעת פשרה בין דרישת הקפריסאים היוונים לאיחוד עם יוון לבין דרישת הקפריסאים הטורקים להשאר תחת שלטון בריטי. דרישת האיחוד עם יוון לא הייתה רעיון חדש אגב,  אלא רצון רוב הקהילה הקפריסאית ממוצא יווני. רצון שהובע כבר ב 1878 ונודע בשם Enosis. 

בסופו של דבר, ב- 1960 יצאו הבריטים מהאי תחת הסכם פשרה שנחתם בין אנגליה, יוון, קפריסין ו… טורקיה! הסכם זה מקנה לקפריסאים עצמאות ובעצם מקים את הרפובליקה של קפריסין. העצמאות הותנתה בכך שקפריסין לא תפעל נגד המדינות החתומות על ההסכם ובכך ששתי הקהילות יהיו שותפות בבניית המדינה החדשה. שוב נדגיש, על ההסכם הזה חתמה טורקיה מרצונה החופשי, ללא איום מלחמה או סיכון קיומי אחר. 

בהתחלה זה זרם. אבל די מהר, כמו במקרים רבים, הכוונות הטובות לא תאמו את המציאות. נסיון חלוקת הכוח שווה בשווה בין הקהילות לא עלה יפה. כבר אז היו על האי כ- 80% קפריסאים יוונים וכ- 20% קפריסאים טורקים. בהחלטות שהתקבלו ב 1960 נעשה נסיון חלוקת סמכויות שווה וזכות וטו למיעוט הטורקי. לטענת הקפריסאים היוונים השתמשו הקפריסאים הטורקים בזכויותיהם בעיקר כדי להפריע למהלך התקין של ניהול המדינה.

תחילת ההסלמה

בשנת 1963 הגישו הקפריסאים היוונים שורה של תיקונים להסכם מ 1960. לטענתם כדי לאפשר שילטון תקין במדינה. הקפריסאים הטורקים לא ראו זאת בעין יפה ועימותים אלימים החלו לפרוץ בין הצדדים. המצב הלך והחמיר וסביב חג המולד 1963 התפתחו קרבות של ממש שגבו חייהם של כ 170 קפריסאים יוונים וכ 350 קפריסאים טורקים. ככוח התערבות חיצוני נשלחו ע”י האו”ם כ – 2,500 חיילים בריטים לקפריסין בנסיון להרגיע את המצב. קו הפרדה ראשון נקבע בשטח אבל האי עדיין היה שלם. 

למרות הכוח הבינלאומי שניסה להפריד בין הצדדים התאפיינו השנים הבאות בהתנגשויות בין הקהילות. מעשים ברוטאלים שפגעו באזרחים נעשו בידי שני הצדדים כאשר הם נתמכים בציוד וכוח אדם זרים מטורקיה ויוון בהתאם. בשנת 1967החליט הארכיבישוף מאקריוס (מנהיג הקפריסאים היוונים אז ודמות נערצת בקפריסין גם כיום) נוכח ריבוי המקרים האלימים בקפריסין וחששו מלהרגיז את הטורקים לזנוח את רעיון האיחוד עם יוון. בזאת הקים כנגדו את השלטון הצבאי היווני של אותה תקופה. כן, מסתבר שביוון שלטו חונטות צבאיות מדי פעם וממש לא מזמן.

מסוף 1967 עד קיץ 1974 היה המצב בקפריסין די דומה. מדי פעם התרחש אירוע אלים אחד שגרם לתגובה אלימה מהצד השני. ובכל השנים האלו מנסה החונטה הצבאית ביוון להחליש את מאקריוס ואף להתנקש בחייו. 

מיסים בקפריסין

מיסים בקפריסין

מיסים בקפריסין – קודם כל קצת רקע טבלאות עם מספרים תקבלו בהמשך אבל קודם בואו נבין קצת יותר את ההגיון הקפריסאי. זה כדאי ועוזר מאוד

Read More »

הפלישה הטורקית לקפריסין

ב- 15 ליולי,  1974 מימשה החונטה הצבאית ששלטה אז ביוון את רצונה, דחפה ומימנה הפיכה צבאית בקפריסין. בהפיכה השתתפו כוחות מהצבא הקפריסאי שהובלו ע”י מפקדים יוונים. הכוחות שרפו את הארמון הנשיאותי וכמעט גרמו למותו של מאקריוס שרק בקושי הצליח להמלט לפאפוס ואל הכוחות האנגלים ששהו שם. ההפיכה הביאה להפלת ממשלת קפריסין והדחת הארכיבישוף מאקריוס. פעולה עויינת של ממש שביצע הממשל ביוון נגד ממשלת קפריסין החוקית. הפיכה זו תוכננה ובוצעה אך ורק בשל התרחקותם של הקפריסאים מרעיון האיחוד עמם ואף הוגדרה ע”י השלטון בקפריסין כפלישה יוונית לאי לכל דבר ועניין.

ב – 20 ביולי , 1974 פתחה טורקיה במבצע צבאי מוגבל. כביכול כדי להחזיר את הסדר החוקתי ולהגן על המיעוט הטורקי. ההפיכה התמוטטה תוך ימים, החונטה היוונית נפלה והממשלה הלגיטימית של קפריסין שוקמה. עם חזרת המצב הפוליטי לקדמותו החלו דיוניים בינלאומים שכללו את טורקיה. דיונים אלו נועדו להביא להסכם שלום ארוך טווח בין הקהילות ואפשרות לשילטון משותף. 

למרבה הצער וכבר במהלך הדיונים, פתחה טורקיה ב -14 באוגוסט 1974 בפלישה שנייה. בפלישה זו תפסה טורקיה יותר משליש משטחה של הרפובליקה של קפריסין. היא שומרת על הכיבוש הצבאי הבלתי חוקי באזורים הצפוניים של האי עד עצם היום הזה. זהו האזור אותו אנחנו מכנים היום קפריסין הטורקית. בפלישה זו ביצעה טורקיה פגיעה שיטתית ומסיבית בזכויות האדם של הקפריסאים היוונים ופעלו לטיהור אתני. הטורקים סילקו כ- 200,000 קפריסאים יוונים מבתיהם ונישלו אותם מאדמות אבותיהם. במקביל התרחש יבוא (או יצוא, תלוי איך מסתכלים) של כ- 150,000 מתיישבים חדשים מטורקיה. בדיוק כפי שעושה ארדואן לכורדים ממש בימים אלו.

קפריסין הטורקית - מעמד חוקי

זה הולך להיות קל. פשוט אין לה. אמנם בסוף 1983 הכריזה קפריסין הטורקית על עצמאותה והיפרדותה מקפריסין, אבל המדינה היחידה המכירה בעצמאותה היא… טורקיה. מבחינת שאר העולם קפריסין הטורקית אינה יותר מצפון קפריסין הכבושה.

אין לה קשרי מסחר עם אף מדינה למעט טורקיה וגם לא ניתן להגיע אליה בשום טיסה ישירה למעט טיסות סדירות מטורקיה. המטבע שלה הוא הלירה הטורקית. החוקים שקפריסין הטורקית מחוקקת אינם של מדינה מוכרת. הניירות והאישורים הרשמים שהיא מפיקה גם הם אינם של מדינה מוכרת. בלי קשר לאיך הם נקראים ועל איזו רפורמה “חוקית” הם נשענים. בעיקר נוגע העניין למתעניינים בהשקעה שם.

אתם מוזמנים לקרוא יותר על ההשלכות האפשריות של רכישת נדל”ן בקפריסין הטורקית

המצב היום

כאמור, קפריסין הטורקית אינה מוכרת בעולם כמדינה וכן גם לא האישורים שהיא מנפיקה. אז אם אתם מתכוונים לרכוש נכס נדל”ן בקפריסין הטורקית כדאי שתבדקו כל אישור וכל נייר. תוודאו ממש טוב שאתם לא קונים נכס בעייתי. כזה של קפריסאי יווני שגורש משם או שהשטח עליו נבנה הנכס לא היה שייך בעבר לקפריסאי יווני. תצטרכו לבדוק בעצמכם כי אפילו בעורך דין מבחוץ לא ניתן להעזר. 

בנסיון למשוך משקיעים לצפון קפריסין המציאו שם Title deed חדש שכביכול מבטיח את חוקיות העסקה. האמת היא שכל מי שקונה שם, כל נכס כלשהו מסתכן. יתכן מאוד שיגיע היום בו יתקל בבעייה משפטית קשה. ביום בו תיסוג טורקיה ויוגשו כל התביעות לפי החוק הבין לאומי.

הנכסים שם זולים יותר מכיוון שהסיכון בקנייתם גבוה יותר. אחוזי רווח על השקעה מקבלים בהתאם לסיכון. זה תמיד נכון. אין מתנות חינם.

 

 

ולסיכום הנה דעתנו האישית בלבד

אנחנו מתגוררים בקפריסין כבר מספר שנים ואוהבים מאוד את המקום. יש לנו חברים טובים ושותפים מקומיים. אנחנו הולכים לחגיגות כפרים שכנים ומשתתפים באירועים משפחתים של חברינו. אפשר להגיד שהתערבבנו בקהילה סביבנו. מהר מאוד הבנו שחלק מהם חווה את הפלישה הטורקית כפצע פתוח וכואב גם בימים אלו. חלקם אפילו מתייחס לימים ההם כ – “שואה הטורקית”. אז אתם מבינים את האווירה בה אנו נמצאים ומה מרגישים פה האנשים.

ההפיכה המדוברת, זו שהביאה לפלישה הטורקית ולהקמת קפריסין הטורקית, גבתה, כנראה, יותר חיים של קפריסאים יוונים מטורקים. התמוטטות ההפיכה תוך ימים לא שינתה דבר. אפילו נפילת החונטה הצבאית ביוון והקמת ממשל דמוקרטי בה, לא מנעה מהטורקים לממש את שאיפותיהם הטריטוריאליות ולפלוש לאי החלש. בועידה הבין לאומית שנערכה אז כדי לדון בפתרון לסכסוך הופיעו הטורקים כבריונים, הגישו אולטימטום בלתי הגיוני ומיידית פתחו במבצע צבאי.

מאז ועד היום שולטת טורקיה בכוח הזרוע בצפון קפריסין, מחזיקה בו חיילים ומתנהלת בו כמו בשלה. כולל מכירת אדמות ונכסים שהיו שייכים לקפריסאים היוונים שחיו שם לפני 1974. מאותו ההגיון ,טורקיה גם שולטת בחלק מהמים הטריטוריאלים של קפריסין. דורשת חלק ממאגרי הגז שנמצאו בים סביבה ומאיימת על הנחת צינור הגז בין ישראל לאירופה. נכון להיום אף אחד בקפריסין אינו רוצה בהמשך הכיבוש הטורקי. מה שהיה היה ועכשיו הם ישמחו לחיות ביחד כמדינה אחת. הקפריסאים הטורקים עצמם לא רצו בהיפרדות וחלוקת האי מלכתחילה ורובם לא רוצים בכך גם עכשיו. הם הביעו זאת בבחירת הנשיא שתומך באיחוד למורת רוחה של טורקיה. מתקיימות שיחות על איחוד קפריסין ופתרון המצב המסתמך על נוסחאות שונות של חילופי שטחים נידון גם הוא. כנראה שלא תשמעו את זה מאנשים באמצעי התקשורת שם אבל זה רק בשל תלותם המוחלטת בטורקיה כמדינת האם והספק העיקרי.

לדעתנו מעבר לעניין הנדל”ני והמשפטי הטהור מערבת הסיטואציה גם שיקול מוסרי ניכר, במיוחד לנו כישראלים. זו היא דעתנו בלבד וכל אחד הטוב בעיניו יעשה. השתמשנו במושג קפריסין הטורקית לצורכי הבנת הכתבה אבל אצלנו בבית האזור הזה מכונה צפון קפריסין הכבושה, זהו תיאור המצב. לא יותר, לא פחות.

הצהרה: כתבה זו נכתבה מתוך כבוד לאנשים הנפלאים סביבנו והזדהות עם כאבם ולא משום סיבה אחרת. 

עניין אתכם? חושבים שיעניין אחרים?מוזמנים בשמחה (ואפילו נודה לכם) לשתף הכתבה בפייסבוק, וואטצאפ או מייל. 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כלכלת קפריסין

הצמיחה הכלכלית של קפריסין ממשיכה לעלות מעבר לכל הציפיות. כאחת מכלכלות גוש האירו הצומחות במהירות, סדר העדיפות של המדינה משתנה כעת להבטחת המשך הצמיחה על

Read More »

רוצים לראות עוד? הנה סרטון (זהירות ארוך) מתקופת הפלישה והקמת קפריסין הטורקית

לפרטים נוספים אנא השאירו פנייתכם

וניצור אתכם קשר בהקדם

טלפון : 052-445-5128

אימייל: omroads@gmail.com

אתר: omroads.com